החלטה בתיק בש"פ 2582/10

           לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אברהם) בת"פ 31/10 מיום 28.3.2010, לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

העובדות על פי כתב האישום

1.        במהלך שירותו הצבאי של העורר, קודם לאירועים המפורטים בכתב האישום, התיידד העורר עם אדם בשם אמל אבו עבלה, תושב כפר ירכא (להלן: אמל), אותו הכיר דרך אחיו אמיר אבו עבלה (להלן: אמיר).

2.        על פי האישום הראשון, עובר לאירועי האישום, סמוך לחודש נובמבר 2009, פנה אמל אל העורר וביקש ממנו לארגן עבורו כלי נשק. העורר נעתר לבקשה וציין בפני אמל כי בבית משפחת רפופורט, אותם הכיר, מצויים כלי ירי כמפורט בכתב האישום, אשר הוחזקו על ידי בעז רפופורט ברישיון שניתן לו כדין. אמל והעורר קשרו קשר ביניהם, לפיו העורר ואדם נוסף יפרצו אל הבית ויגנבו מתוכו את כלי הירי עבור אמל כבקשתו (להלן: הקשר).

           על פי המוסכם ולשם קידום מטרת הקשר, בלילה שבין 22-23.11.2009 פרץ העורר אל הצימרים במושב, המנוהלים על ידי אימו, וגנב מתוכם שני מכשירי טלוויזיה. זאת, במטרה לעקוב אחר נהלי השמירה במושב ולהתחקות אחר פעולות האבטחה המבוצעות לאחר מעשה. משלמד העורר את כשלי האבטחה במושב, גמר אומר בליבו לבצע את ההתפרצות לבית משפחת רפופורט ולגנוב מתוכו את כלי הירי, כפי שסוכם בינו לבין אמל.

           ביום 14.12.2009, סמוך לשעה 02:30, פרצו העורר ואדם נוסף אל הבית וגנבו מתוכו את כלי הירי. את כלי הירי עטפו העורר והאדם הנוסף בשטיחון שהכינו מבעוד מועד והחביאו בתוך רכבו של האדם הנוסף, שהמתין מחוץ למושב (להלן: הרכב הנוסף).          מייד לאחר מכן, נכנס העורר לרכבו ונסע יחד עם הרכב הנוסף, כשהעורר מוביל בראש והרכב הנוסף מאחור. כך נסעו העורר והאדם הנוסף, עד שפגשו באמל בצומת קדרים. משם הוביל אמל את העורר ואת הרכב הנוסף עד לביתו של אמל בכפר ירכא. שם, מסרו העורר והאדם הנוסף את כלי הירי לאמל.

3.        בגין מעשים אלו, הואשם העורר בעבירות של: קשירת קשר לביצוע פשע [סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)]; התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע פשע [סעיף 406(ב) לחוק העונשין]; גניבה (סעיף 384 לחוק העונשין); סחר בנשק [סעיף 144(ב2) לחוק העונשין]; החזקה ונשיאה של נשק [סעיפים 144(א) ו-144(ב) לחוק העונשין] והסתייעות ברכב לביצוע פשע [סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה)].

4.        על פי האישום השני, בעקבות חקירתו במשטרת תחנת הגולן עקב החשד שהתעורר כי העורר הוא זה שפרץ אל ביתו של בעז רפופורט וגנב מתוכו את כלי הירי, גמלה בליבו של העורר ההחלטה להתנקם בבני משפחת רפופורט ולהתנכל להם,  עקב חשדו כי הם אלה שהצביעו עליו כחשוד העיקרי במקרה ההתפרצות.

           במטרה לקדם את כוונתו להזיק ולפגוע בבני משפחת רפופורט, פנה העורר ביום 13.1.2010 אלאמל וביקש ממנו כי יאיים על בני המשפחה באופן אנונימי ויהלך עליהם אימים. אמל הסכים למבוקש, אך הלכה למעשה לא עשה כן.

           משחשד העורר כי הפצת השמועות נגדו נמשכת, לכאורה, על ידי בני משפחת רפופורט, החליט להעצים את הפגיעה בהם. לשם כך, הצטייד בגפרורים ובחומר דליק וביום 1.2.2010 בין השעות 00:30 ל-01:00, הצית העורר את רכבו של בעז רפופורט, שחנה בסמוך לבית.

           כתוצאה ממעשי העורר, הוצת הרכב כליל ויצא מכלל שימוש. בכך, גרם העורר לבעז רפופורט נזק המוערך בשווי של כ-28,000 ש"ח (לנוכח העובדה כי הרכב היה ללא ביטוח מקיף ושווי מוערך בסך של כ-28,000 ש"ח) וזרע בקרב בני משפחת רפופורט אימה ופחד.

5.        בגין מעשים אלו, הואשם העורר בעבירות של: הצתה [סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין] והיזק בזדון (סעיף 452 לחוק העונשין) וניסיון לשידול לאיומים (סעיף 192 בצירוף סעיף 33 לחוק העונשין).

6.        על פי האישום השלישי, בהמשך להצתת הרכב, ובמטרה להסיר כל חשד פוטנציאלי ממנו בנוגע לאירוע ההצתה, החל העורר בשעה 01:37 להתקשר מטלפון נייד שהיה ברשותו אל כל מכשירי הטלפון של הוריו שהיו בבית ואף אל הטלפון הנייח בבית הוריו, וזאת מספר רב של פעמים במשך כ-10 דקות ברציפות. מייד לאחר מכן, נכנס אל בית הוריו והעמיד פני מודאג מאירועים אחרונים אלה. כתוצאה מכך, זימנו הורי העורר את רב"ש המושב והתלוננו בפניו על האירועים האחרונים.  

           כעבור פרק זמן, החל מהשעה 03:29 ולמשך כ-10 דקות, שב העורר על מעשיו באופן דומה ואף השליך אבנים על חלון חדר הרחצה בבית הוריו וניפץ אותו.

7.        בגין מעשים אלה, הואשם העורר בעבירות של: הטרדה באמצעות מתקן בזק [סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982] והיזק בזדון (סעיף 452 לחוק העונשין).

8.        על פי האישום הרביעי, בעקבות קשריו עם אמל, גמלה בליבו של העורר ההחלטה לייבא סמים מגבול לבנון לשם בצע כסף. לשם כך, העמיק העורר את קשריו עם אמל ויצר עימו יחסי אמון וקרבה. במרוצת הזמן, לימד אמל את העורר דרכי פעולה ושיטות לייבוא סמים מגבול לבנון, באיזור מטולה וברעם. עובר ליום 15.1.2010, קשר העורר קשר עם אמל, לפיו ייבא סם מסוכן מלבנון לישראל, מגדר הגבול בין ישראל ללבנון באיזור מטולה.

           ביום 15.1.2010 בשעות הבוקר, נסע העורר לצומת מחניים ברכבו, שם פגש באמל ואסף אותו, וביחד נסעו למטולה. אמל נתן לעורר גרב ובתוכה כרטיסי "סים" (להלן: הגרב), המיועדים לסוחר הלבנוני לצורך יצירת קשר בעתיד עימו, להמשך פעילות וביצוע עסקאות סמים עתידיות. אמל ציין בפני העורר כי אדם לבנוני אמור להמתין לו בצד הלבנוני ולקבל ממנו את הגרב.

           בהמשך, ירד העורר מן הרכב והלך אל עבר נקודה הקרובה לגדר הגבול, שם הבחין באדם הלבנוני. האחרון סימן לעורר לזרוק את הגרב לצד הלבנוני מעל הגדר, והעורר עשה כדבריו. בהמשך, חזר העורר למטולה, שם פגש באמל והשניים חזרו לבתיהם.

           ביום 27.1.2010, פגש העורר את אמל בנהריה, שם עלה לרכבו של אמל והשניים נסעו לכפר ירכא, במטרה להצטייד בכרטיסי "סים" נוספים, למטרת הקשר בינם לבין עצמם. משם המשיכו השניים בנסיעה לכפר חורפיש, שם פגשו במג'ד מרעי, אשר הסיע אותם ברכבו לאיזור קיבוץ סאסא והוריד אותם שם לצורך לימוד השטח והכרתו, לקראת ביצוע עסקת ייבוא סמים מסוג חשיש במשקל שני ק"ג (להלן: הסם) שהייתה עתידה להתקיים כעבור יומיים. זאת, כעסקה מקדימה לקראת עסקאות ייבוא סמים מסוג קוקאין וקריסטל בעתיד. כעבור זמן מה, שב מג'ד אל המקום ואסף משם את השניים אל בתיהם.